מן העיתונות

"הצורך בחנויות רק הולך וקטן, התחום של משלוחי המזון באונליין הולך וגדל. מה שאומר שכולם יהיו שם".

"בדיעבד, כולם מחאו כפיים שנוצרו ארבע תחנות (תדלוק). אבל נוצרו סך הכל ארבע תחנות, שתיים מכל צד, לכביש שעוד מעט מגיע ל-200 קילומטר, שבעצם אין לנו אלטרנטיבה מלבדן".

"סופר פארם ממוצבת מאוד גבוה ואין לה אינטרס להוריד מחירים. כמו בשוק המזון, ואנחנו רואים את זה בשנה האחרונה, המחירים רק עולים. לכולם יש אינטרס לשמור את רמת המחירים גבוהה".

"עדות לעוצמת המותג של סופר-פארם ביחס לניו-פארם היא העובדה שמצאנו במודל ביקושים: השלט של סופר-פארם שווה 600 אלף שקל לעומת ניו-פארם, בתוספת פדיון חודשי, גם כשהוא ניצב בדיוק באותו המיקום".

"במדינה שבה יש גידול של 2% באוכלוסייה, כשההוצאה הפרטית גדלה בין 2% ל-5% בשנים האחרונות, היינו מצפים לגידול במכירות בקניונים של בין 5% ל-7%. אנחנו לא רואים גידול גם אצל קבוצות הגדולות עם הקניונים הטובים בישראל, וזה אומר שהמצב לא מזהיר".

אחרי הכישלון בריסון המחירים בשוק הפארם, שופרסל וסופר־פארם נכנסות לתחרות ראש בראש

"בתקופה האחרונה החלו לדבר על יוקר המוצרים והרשתות כבר הצהירו שעליית המחירים תהיה אחרי החגים. כלומר, בתקופת ביניים, כדי שלא נתעצבן עליהן, הן מייצרות תחושה שהמחירים לא עלו ואולי אף ירדו במעט - אבל בממוצע אנחנו נשלם יותר על מזון ב–2018 לעומת 2017. בעצם הרשתות נתנו לנו מתנת חג צנועה, שנשלם עליה אחרי החגים".

לדברי תמיר בן שחר, ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר: "מי שמנצח היום הוא המתחם הפתוח והגדול ולא הקטן והעתיק. מי שגדול יכול לשנות את התמהיל שלו ולהמשיך להיות שחקן משמעותי"

"הרשתות הקמעונאיות מכוונות את סלי המחירים שלהן ואת המיצוב התחרותי שלהן בדיוק לפני תקופת החגים", מסביר תמיר בן שחר מ"צ'מנסקי בן שחר ושות' - ייעוץ שיווקי", "זאת, על מנת לגרום ללקוחות להאמין להן ולהגיע אליהן".

לרשתות השיווק נוח יותר הפעם לבצע את ההתייקרויות, כי הן כבר זהירות יותר ומקפידות להפנות את האש ישירות אל הספקיות, כך ש"האצבע המאשימה לא תופנה אליהם", אומר תמיר בן שחר ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "הן לא מסוגלות לקחת עוד פעם על עצמן ולהקטין את המרווחים שלהן, והן לא צריכות להתחבא, כי הספקים האלה הצהירו על העלאת המחירים".